Please ensure Javascript is enabled for purposes of website accessibility

כל מה שחשוב לדעת על הלנת שכר

הלנת שכר היא אחת מהעבירות החמורות ביותר שמעסיק יכול לבצע כלפי עובדיו. כאשר עובד אינו מקבל את שכרו במועד הקבוע בחוק, הוא עלול להיקלע למצוקה כלכלית, ולשם כך נחקקו חוקים שמטרתם להבטיח את זכויותיו ולקבוע פיצויים למעסיקים שמפרים את הכללים. במאמר זה שנעשה בשיתוף עם עורך דין דיני עבודה, נסקור מהי הלנת שכר, כיצד מחשבים את הפיצוי המגיע לעובד ומה יש לעשות במקרה שבו מחליטים להגיש תביעה נגד המעסיק.

מהי הלנת שכר?

הלנת שכר מתרחשת כאשר מעסיק אינו משלם את שכר העבודה לעובד במועד החוקי. חוק הגנת השכר, תשי"ח-1958, קובע כי על המעסיק לשלם את השכר עד ה-9 בכל חודש עבור החודש הקודם. אם השכר לא שולם עד מועד זה, הוא נחשב לשכר מולן, והמעסיק עלול להיות מחויב בפיצוי בגין ההלנה.

ישנם שני מצבים עיקריים שבהם השכר נחשב למולן:

איחור קל בתשלום – אם השכר שולם באיחור קל (למשל יום-יומיים לאחר המועד), אין בכך בהכרח עילה לתביעה, אך אם האיחור הופך לשגרתי, יש מקום לפעול.

אי תשלום שכר למשך תקופה ממושכת – כאשר השכר מתעכב בעשרות ימים או לא משולם כלל, מדובר בהפרה חמורה שמזכה את העובד בפיצויי הלנת שכר משמעותיים.

חשוב לציין כי חוק הגנת השכר חל על כל סוגי העובדים – בין אם מדובר בשכירים, עובדים שעתיים או עובדים בחוזים מיוחדים.

מה הפיצוי להלנת שכר?

החוק קובע פיצוי כספי למעסיק שמלין את השכר. מטרת הפיצוי היא לשמש אמצעי הרתעה למעסיקים ולהעניק פיצוי הוגן לעובדים שנפגעו.

כיצד מחושב הפיצוי?

ב-10 הימים הראשונים לאיחור – העובד זכאי ל-5% מהשכר שלא שולם. מהיום ה-11 ואילך – העובד זכאי ל-0.5% נוספים לכל יום עיכוב נוסף.

הפחתת הפיצוי בנסיבות מסוימות

לבית הדין לעבודה יש סמכות להפחית את הפיצויים אם המעסיק מצליח להוכיח שהעיכוב היה בלתי נמנע או נעשה בתום לב. לדוגמה, אם החברה הייתה במצב כלכלי קשה, אם קרתה טעות טכנית בתשלומים או אם הייתה מחלוקת כנה לגבי זכאות העובד לשכר.

החלטתם לתבוע את המעסיק בגין הלנת שכר. מה הלאה?

כאשר עובד מחליט לתבוע את מעסיקו בגין הלנת שכר, יש כמה שלבים שעליו לבצע:

פנייה רשמית למעסיק

לפני שפונים לבית הדין לעבודה, מומלץ לשלוח מכתב דרישה רשמי למעסיק. במכתב זה יש לפרט:

את סכום השכר שלא שולם.

את המועד שבו השכר היה אמור להיות משולם.

את הפיצוי הנדרש על פי חוק.

דרישה לתשלום בתוך פרק זמן סביר (למשל 7 ימים).

פעמים רבות מכתב זה גורם למעסיק להסדיר את החוב מבלי להיגרר להליכים משפטיים.

פנייה ליחידת האכיפה של משרד הכלכלה

אם המעסיק אינו מגיב, ניתן להגיש תלונה ליחידת האכיפה של חוקי העבודה במשרד הכלכלה והתעשייה. יחידה זו מוסמכת לבצע חקירות ולהטיל קנסות על מעסיקים שלא משלמים לעובדיהם בזמן.

הגשת תביעה לבית הדין לעבודה

אם כל הניסיונות הקודמים לא צלחו, ניתן להגיש תביעה לבית הדין האזורי לעבודה. התביעה יכולה לכלול גם את סכום השכר שלא שולם וגם את פיצויי ההלנה.

מה צריך לכלול בכתב התביעה?

פרטים מלאים של העובד ושל המעסיק.

תיאור נסיבות ההלנה.

סכום השכר שלא שולם.

חישוב הפיצויים בגין ההלנה.

צירוף מסמכים תומכים (תלושי שכר, חוזה עבודה, תכתובות עם המעסיק וכו').

ייצוג משפטי – האם חובה?

תביעה בבית הדין לעבודה אינה מחייבת עורך דין, אך מומלץ להיעזר בעו"ד המתמחה בדיני עבודה, במיוחד אם מדובר בסכומים גדולים או במקרה מורכב.

מה קורה אם המעסיק מסרב לשלם גם לאחר פסק הדין?

אם בית הדין פסק לטובת העובד והמעסיק עדיין אינו משלם, ניתן לפנות להוצאה לפועל לצורך גביית החוב. במקרה כזה, ייתכן שיוטלו עיקולים על נכסי המעסיק או חשבונות הבנק שלו.

התיישנות על תביעת הלנת שכר

חוק הגנת השכר קובע שני מועדים שונים להתיישנות:

פיצויי הלנה – ניתן לתבוע עד שנה אחת בלבד מיום שבו השכר היה אמור להיות משולם.

השכר עצמו – ניתן לתבוע עד 7 שנים על שכר שלא שולם.

משמעות הדבר היא שאם עבר יותר משנה מיום האיחור, עדיין ניתן לתבוע את השכר עצמו, אך ללא הפיצוי בגין ההלנה.

תוכן עניינים

מאמרים נוספים